Vayedaber

Simple Havroutah

Nazir

Daf 28b

תַּנָּא דִידַן סָבַר: כֵּיוָן דְּאִיזְדְּרִיק עֲלַהּ דָּם, לְאַלְתַּר שַׁרְיָא בְּחַמְרָא, וְהָא לֵית לַהּ נִיוּוּל. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: אֲפִילּוּ אִישְׁתְּחִיטַת בְּהֵמָה — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר, מִשּׁוּם הֶפְסֵד קָדָשִׁים.

Traduction

The tanna of our mishna holds: Once the blood has been sprinkled on her behalf she is immediately permitted to drink wine, and therefore she is not downcast. Consequently, the husband has no right to nullify her naziriteship vow at that point, as her vow does not affect him. And Rabbi Akiva holds: Even if the blood has yet to be sprinkled and wine remains forbidden to her, as soon as an animal is slaughtered for one of her offerings the husband can no longer nullify the vow, due to the loss of consecrated property. If he were to nullify her vow she would have no further need of the offerings, and it is prohibited to waste Sanctuary property.

Rachi non traduit

ולתנא דידן. כיון דאיזדריק עלה אחד מן הדמים לאלתר אשתריא בחמרא ולית לה ניוול וכיון דלית לה ניוול אינו יכול לומר אי אפשי באשה מנוולת:

אינו יכול להפר משום בזיון קדשים. דהואיל ואין הבעלים מתכפרים בו אין הבשר נאכל:

Tossefoth non traduit

משום הפסד קדשים. שאם יפר לה קודם זריקה ושוב אינה צריכה לקרבנות הללו ואסור לזרוק דם ופריך אמאי איכא הפסד יפר לה ולזרוק דמו שלא לשמו ויותר הבשר באכילה מן הזבחים שנזבחו שלא לשמן דכיון דהיפר לה ואינה עוד נזירה שוב אין עומדין לשמן ואפילו יזרוק דמן סתם כשרין דסתמא [שלא] לשמן קיימי וה''ק יזרק דמו דסתמא שלא לשמן קיימי אלא לשם שלמי נדבה כיון דאינה עוד נזירה:

מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא: וְאַמַּאי? לִזְרוֹק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, וְיַתִּיר בָּשָׂר בַּאֲכִילָה! מִי לָא תַּנְיָא: כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, אוֹ שֶׁשְּׁחָטָן לִפְנֵי זְמַנָּן אוֹ לְאַחַר זְמַנָּן — הַדָּם יִזָּרֵק וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל.

Traduction

Rabbi Zeira objects to this: And why should the result be a loss to the Sanctuary? He can avoid this by sprinkling their blood not for the sake of the offerings of a nazirite, and he will thereby permit the meat of the offering to be eaten, and the consecrated animal will not go to waste. Isn’t it taught in a baraita: With regard to the communal peace-offering of two sheep that accompanies the two loaves on Shavuot, if one slaughtered them not for the sake of that offering, or slaughtered them before their time, on the eve of the Festival, or after their time, after the Festival, the blood shall be sprinkled, although not for the sake of that offering, as it is no longer fit for that purpose, and the meat is eaten.

Rachi non traduit

מתקיף לה ר' זירא אמאי. הוי בזיון קדשים לזרוק דמן שלא לשמן ויתיר בשר באכילה בזריקת דם שלא לשמן:

מי לא תנן הדם יזרק. שלא לשמן:

Tossefoth non traduit

כבשי עצרת ששחטן. שלא לשם עצרת או ששחטן לפני עצרת בערב עצרת או לאחר עצרת הדם יזרק ביו''ט עצמו וקאי ארישא שלא לשמן (או) לשם שלמי נדבה וע''י כן הותר הבשר באכילה דאי לית ליה נדרים ונדבות קרבין ביו''ט א''כ לא יקטיר אימורים עד הערב ולא יאכל הבשר עד הערב [דכל כמה] דלא מיקטרי אימורין בשר לא מישתרי באכילה ומ''מ כי נמי אין נדרים ונדבות קרבין ביו''ט מותר לזרוק הדם ואם היתה שבת לא יזרוק דהוי כמו תיקונו מדרבנן ואסור אלמא [מותר] לזרוק הדם שלא לשמן וא''ת אמאי לא מייתי מתני' (לעיל נזיר דף כד.) עולה תקרב עולה ושלמים יקרבו לשלמים וי''ל דלא דמי דהתם בשעת שחיטה היפר לה ובין בזריקה ובין בשחיטה עומד שלא לשמן אבל הכא דבשעת שחיטה היה עומד לשמן ועתה בשעת זריקה עומד שלא לשמן לא מיתכשר שלא לשמן וצ''ל דלהך כבשי עצרת נמי לא דמי דהתם לא נשחטו לשמן אבל הכא כיון דנשחטו לשמן [שמא] כיון דנשחטו לשמן דלא מכשרי שלא לשמן דבפ' התכלת (מנחות דף מז:) מיבעיא להש''ס הא כבשים ששחטן לשמן ואבד הלחם מהו שנזרוק דמן של כבשים שלא לשמן כו' וא''כ הא דקאמר יזרוק מיירי שנשחטו שלא לשמן וצ''ל דלא דמי דהתם כבשים מעיקרא בשחיטת זבח ועיקר הזבח בלחם מתכשר הילכך כי אבד לחם נמצא הזבח מיפסיל והוי כמו אבד אבל הכא כיון דסתמא כשר כמו לשמן כדאמר בריש זבחים (דף ב:) השתא נמי דשחטן לשמן ומשום תקנה נעשה כאילו נעשה סתמא לענין להתיר לזרוק דמן:
[אי דשחט עולה או שלמים הכי נמי לר''ע דליכא הפסד] אלא [הב''ע] דשחט חטאת [ברישא] דאין לו תקנה לזרוק שלא לשמן דחטאת מיפסל שלא לשמן לשום שלמי נדבה דחטאת אינו בא נדבה:

וְאִם הָיְתָה שַׁבָּת — לֹא יִזָּרֵק. וְאִם זָרַק — הוּרְצָה, לְהַקְטִיר אֵימוּרִין לָעֶרֶב!

Traduction

And if it was a Shabbat, the blood may not be sprinkled. Since the meat cannot be eaten on that day, sprinkling the blood is considered a form of unnecessary labor on Shabbat. And if he sprinkled the blood on Shabbat anyway, the offering is accepted, and he must wait to burn its sacrificial parts on the altar in the evening, after the conclusion of Shabbat. In any case, this shows that it is permitted to sprinkle the blood of an offering not for its own sake ab initio so that its flesh can be eaten.

Rachi non traduit

ואם היתה שבת לא יזרק. לפי שאין הבשר נאכל בשבת שאין צליית קדשים דוחה את השבת:

ואם זרק הורצה. ובלבד שאימורין מקטיר לערב:

אָמְרִי: אִי דִּשְׁחַט עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים — הָכִי נָמֵי. אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן שֶׁשָּׁחַט חַטָּאת בְּרֵישָׁא.

Traduction

The Sages say in response: If he had slaughtered only the woman’s naziriteship offerings of the burnt-offering or the peace-offering, so too, he may certainly proceed to sprinkle the blood not for the sake of that offering, to avoid the loss of a consecrated animal. In that case Rabbi Akiva would agree that the husband can still nullify her vow. However, with what are we dealing here? It is with a case where he slaughtered the sin-offering first. Since a sin-offering whose blood was sprinkled not for its sake is invalid, if the husband were to nullify her vow this would cause a loss of consecrated property.

Rachi non traduit

אי דשחט עולה ושלמים. ברישא ה''נ דאפשר למיהוי להו תקנתא בזריקה אלא הכי קאמינא לך כגון דשחט חטאת ברישא דאי מיפר לה בעל תו לא הוי ליה תקנתא דה''ל כחטאת שנתכפרו בעליה:

כְּדִתְנַן: אִם גִּילַּח עַל אַחַת מִשְּׁלָשְׁתָּן — יָצָא.

Traduction

The Gemara cites the source that the order of a nazirite’s offerings may be changed and the sin-offering may be sacrificed first. As we learned in a mishna (45a): If he shaved after the sacrifice of one of the three nazirite offerings, either the burnt-offering, the peace-offering, or the sin-offering, he has fulfilled his obligation.

Rachi non traduit

ומנא תימרא דכל מאי דבעי שחיט ברישא כדתנן. אם גילח על אחת משלשתן יצא:

Tossefoth non traduit

דתנן אם גילח על אחת מהם יצא. כלומר ולכך אמר ת''ק דכי נזרק אחד מן הדמים אפילו חטאת דאיירי ביה ר''ע דאינו מיפר דמותר מיד לשתות יין שהרי מגלח על אחת מהן או חטאת או עולה או שלמים וליכא ניוול ולכך הוצרך לאיתויי ראיה לכך [דלא תימא] דוקא גלח על השלמים הוא דתנן במתניתין נזרק אחד מן הדמים דדוקא מן השלמים יצא דכתיב וגלח הנזיר פתח אהל מועד וקאמר דבעל יצא על אחד משלשתן ובפרק איזהו מקומן (זבחים דף נה.) מפרש לה דמקיש חטאת עולה ושלמים:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּתִגְלַחַת טָהֳרָה. אֲבָל בְּתִגְלַחַת טוּמְאָה — יָפֵר (מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר: אִי אֶפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְנֻוֶּולֶת). וְרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ בְּתִגְלַחַת טָהֳרָה — יָפֵר, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר: אִי אֶפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְגַלַּחַת.

Traduction

§ The mishna taught: In what case is this statement, that a husband cannot nullify his wife’s vow, said? It is with regard to a shaving of ritual purity; however, with regard to a shaving of impurity the husband can nullify it if he wishes. And Rabbi Meir says: He may even nullify the vow at her shaving of purity because he can say: I do not want a shaven wife.

Rachi non traduit

בד''א. כיון דנזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר בתגלחת טהרה הואיל ושותה יין בו ביום וכדאמרן:

אבל בתגלחת טומאה. אע''פ שנזרק עליה אחד מן הדמים יפר ר''מ אומר אפי' בתגלחת טהרה כו':

וְתַנָּא קַמָּא אָמַר לָךְ: אֶפְשָׁר בְּפֵאָה נָכְרִית. וְרַבִּי מֵאִיר סָבַר: בְּפֵאָה נָכְרִית, אַיְּידֵי דְּזוּהֲמָא — לָא נִיחָא לֵיהּ.

Traduction

The Gemara analyzes these opinions: And the first tanna could have said to you in response to Rabbi Meir’s argument: It is possible for her to compensate by wearing a wig, and therefore she would not appear shaven, and her husband would have no cause for complaint. And Rabbi Meir holds: As for compensating by wearing a wig, since it is dirty he is not amenable to this solution, and he may therefore nullify her vow.

Rachi non traduit

ות''ק אמר לך. משום תגלחת לא אפשר להפר דלא הויא עליה מנוולת משום תגלחת דאפשר לה בפאה נכרית ומיחזיא כאינה מגלחת:

ור' מאיר סבר בפאה נכרית איידי דזוהמא. דאית לה לא ניחא ליה ולכך יכול להפר לה לפי שיכול לומר אי אפשי באשה מגולחת:

Tossefoth non traduit

ה''ג איידי דזוהמא. בהם זוהמא ואינו מגופה מגני לבעל ולא ניחא ליה:

מַתְנִי' הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר, וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בְּנָזִיר. כֵּיצַד? גִּילַּח, אוֹ שֶׁגִּילְּחוּהוּ קְרוֹבָיו. מִיחָה, אוֹ שֶׁמִּיחוּ קְרוֹבָיו.

Traduction

MISHNA: A man can vow that his minor son should be a nazirite, i.e., a father can declare his son a nazirite, but a woman cannot vow that her son should be a nazirite. How so; what are the details of this naziriteship? If the son shaved his hair, thereby demonstrating his rejection of the vow imposed by his father; or if his relatives shaved him; or if the son objected by saying that he has no desire for this naziriteship; or if his relatives objected on his behalf, the naziriteship is canceled.

Rachi non traduit

מתני' גילח. בתוך ימי נזירותו או שגילחוהו קרוביו בתוך ימי נזירותו או שמיחה הבן תוך ימי נזירותו ואפילו ביום אחרון:

או שמיחוהו קרוביו. הרי זה בטלה נזירותו ודמי חטאת ילכו לים המלח:

Tossefoth non traduit

מתני' האיש מדיר בנו בנזיר. שיאמר יהא בני נזיר ויתחילו מנין הימים מיד אפי' אין הבן יודע שאביו הדירו בנזיר א''נ דמדיר בנו בנזיר שיצוה לבנו שיאמר הריני נזיר:

ואין האשה מדרת בנה בנזיר. כדמפרש בגמרא:
כיצד ל''ג:

גילח או שגלחוהו. דאין לך מחאה גדולה מזאת ולא מיבעיא גילח או שגלחוהו אלא אפי' מיחה או שמיחו בדברים שאין רצונו שיעשה נזיר מתבטל הנזירות ובגמרא מפרש הטעמים ודוקא כשמיחו מיד כששמעו [אבל] אם לא מיחו ושוב לימים מיחו אין בכך כלום אחרי שהתחיל הנזירות ובתוספתא (פ''ג) קתני בהדי הני או שהביא ב' שערות והא דלא תני במתני' משום דשתי שערות מבטלות הנזירות אף אחר שהתחיל כבר למנות כמה ימים מנזיר אבל הני דהכא דגילח ומיחה היינו בתחילת שמיעת הנזירות ואפי' אם נאמר תגלחת ומחאה מבטלין [לאחר] שמיעה אפי' [הכי] ניחא דלא תנא דבפלוגתא לא קמיירי דבגמ' פליגי בה רבי ור' יוסי בר' יהודה א''נ דלא קתני אלא מידי דביד אדם לבטל הנזירות:

הָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה מוּפְרֶשֶׁת, הַחַטָּאת — תָּמוּת, וְהָעוֹלָה — תִּקְרַב עוֹלָה. וּשְׁלָמִים — יִקְרְבוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם.

Traduction

If this son who canceled the naziriteship had animals separated for his offerings, the one set aside for the sin-offering must die, and the burnt-offering is sacrificed as a burnt-offering, and the peace-offering is sacrificed as a peace-offering. And the peace-offering is eaten for one day, like the peace-offering of a nazirite, rather than the two days of a regular peace-offering, and it does not require bread, i.e., the loaves that accompany a nazirite’s peace-offering.

Tossefoth non traduit

היתה לו בהמה מופרשת. כדלעיל:

הָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִין — יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מָעוֹת מְפוֹרָשִׁים, דְּמֵי חַטָּאת — יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. דְּמֵי עוֹלָה — יָבִיאוּ עוֹלָה, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן, דְּמֵי שְׁלָמִים — יָבִיאוּ שְׁלָמִים וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם.

Traduction

If he had unallocated funds, they will be allocated for communal gift offerings. If he had allocated funds for his offerings, the money for the sin-offering is taken and cast into the Dead Sea, as one may not benefit from it ab initio, but if he benefits from it, he is not liable to bring an offering for misuse of consecrated property. With the money for the burnt-offering they bring a burnt-offering; it is prohibited to derive benefit from those coins and if he benefits from it, he is liable to bring an offering for misuse of consecrated property. With the money for the peace-offering they bring a peace-offering, and it is eaten for one day and does not require bread.

Rachi non traduit

לא נהנין ולא מועלין. כדאמר מר חטאות המתות ודמי חטאת ההולכין לים המלח בכולן לא נהנין ולא מועלין לא נהנין מדרבנן ולא מועלין משום דלאו בני הקרבה נינהו:

גְּמָ' אִישׁ — אִין, אֲבָל אִשָּׁה — לָא. מַאי טַעְמָא? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר. וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא

Traduction

GEMARA: The mishna taught that a man can vow that his son should be a nazirite, but a woman cannot do so. The Gemara asks: What is the reason for this? Rabbi Yoḥanan said: It is a halakha transmitted to Moses from Sinai with regard to a nazirite. And Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina,

Rachi non traduit

גמ' הלכה היא בנזיר. שהאיש מזיר ולא האשה:

Tossefoth non traduit

גמ'. אשה לא. דקתני אין האשה מדרת בנה בנזיר:

הלכה. למשה מסיני בנזיר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source